טיפ חודשי - אפריל 2020: אתגרים אתיים בעבודה עם ZOOM
טיפ חודשי – אפריל 2020:
אתגרים אתיים בעבודה עם ZOOM
כמו הקורונה, פרץ הזום לחיינו בגרסה מדויקת של המשפט המפורסם: "אם מוחמד לא בא אל ההר, יבוא ההר אל מוחמד". הזום הפך לאופציה האולטימטיבית להישארותנו רלבנטיים, ויצר תחושה שהאדם הוא מעל המשבר תוך שהוא מאתגר סדרי עולם בכלל ואת ה"סטינג" המקצועי, במיוחד. לדוגמה:
1. לוחות זמנים. העתקת המפגשים המקוונים למרחבים האישיים של כל אחד מאתנו מעמעמת את תפיסת הדיוק בזמנים והתחברות באיחור למפגש מקוון אינה נתפסת כהפרעה של ממש.
2. שיבושים טכניים. המרחב המקוון מאותגר טכנית וטכנולוגית: הפסקות חשמל, אינטרנט איטי, FI.WI או תמונת וידאו תקועים, חוסר סנכרון בין דיבור לבין קול (ה"Delay" המפורסם) ועוד.
3. תזזיתיות. המרחב המקוון אינו רגוע: תמונות המסך נוטות לרצד ו"חלונות" המשתתפים (הנוכחים והמושחרים) נוטים לשנות את מיקומם.
4. השפעת מסכים. עבודה רצופה וממושכת מול מסך מלווה לעתים בכאבי ראש ועיניים ובעייפות.
5. תחושת זמן. השעון המקוון "קצר רוח", מגביר את קצב הדיבור ומצמצם זמן שתיקות.
6. תרבות דיבור. הזום מאפשר לאדם אחד בלבד לדבר בכל פעם. שאר המשתתפים חייבים להתאפק.
7. הקשבה. הריכוז המקוון מאותגר מאוד משום שהוא מאפשר "הצצה" למרחבים האישיים של המשתתפים, לחיות המחמד שלהם או לבני הבית שנכנסים ויוצאים מהפריים.
8. שפת גוף. המסך ממקד את תשומת הלב בהבעות הפנים וההקשבה היא "חסרת גוף".
9. קודי התנהגות. השתתפות במפגש מקוון יכולה להיות פעם בפיג'מה במיטה, פעם על ספה בסלון מתחת לשמיכה, פעם תוך כדי אכילה ושתייה או עישון סיגריה, ומלווה, תמיד, בעיסוק בלתי פוסק בטלפון הנייד. המרחב האישי מפתה לכבות מצלמה ולעסוק בנושאים אחרים במקביל.
10. מבחן חזותי. לא כולם עוברים את המסך הווירטואלי. אפילו איכות הקול עשויה להשתנות.
11. קול קבוצתי. המרחב הקבוצתי המקוון מאותת אחרת. לדוגמה: כיבוי הוידאו של משתתפים.
מאז ומעולם תמך עולם האימון בתהליכים המקוונים שנתפסו על ידו – מקצועית וערכית – כשווי ערך לתהליכים הפיזיים. כך התייחסה גם האתיקה המקצועית והניחה שערכי המקצוע ונורמות ההתנהגות שנקבעו על ידה מתאימים לשני סוגי התהליכים כאחד. התפנית המרכזית התרחשה במשבר הקורונה - שהפך את התהליך המקוון לתהליך הבלעדי בשטח ושינה, ללא הכר, את היקף השימוש בו. שינוי זה הציף סוגיות אתיות מגוונות. לדוגמה:
- מה ייחשב "מרחב בטוח" בתהליך המקוון?
- האם המרחב המקוון מהווה "סביבת אימון אופטימאלית"?
- האם מכונית הלקוח מהווה סביבת אימון אופטימאלית (בנהיגה או בחניה)?
- האם הסמאטרפון מתאים ליצירת מרחב אופטימאלי ומכבד?
- אילו הסדרי סודיות נדרשים למרחב המקוון האישי והקבוצתי?
- כיצד מוודאים שמירה על זכויות יוצרים בהקלטות ובחומרים?
- מה מותר להקליט במפגשים המקוונים? על מי מוטלת האחריות לשמירת ההקלטות?
- לאיזו פרטיות ניתן לצפות במרחב המקוון?
- אילו אילוצים של אבטחת מידע מתקיימים במרחב המקוון?
- כיצד תשפיע התלות שנוצרה בלקוחות עקב משבר הקורונה על ההתנהלות המקצועית והשיווקית?
- איזו השפעה עשויה להיות להרחבת השימוש בתהליך המקוון על יחסי מאמן-מתאמן?
השתלטות התהליך המקוון על החיים המקצועיים אינה יכולה להסתפק בדיון נקודתי בסוגיות אתיות: "מהפכת הזום" מחייבת בחינה מחדש של האתיקה המקצועית באופן בסיסי ועמוק:
- האם הגדרת האימון עשויה להשתנות בעקבות המהפכה המקוונת?
- איזו משמעות יוצקת המציאות המקוונת לתוך ערכי כבוד האדם, כבוד המקצוע, היושרה, המקצועיות או האחריות החברתית? אילו ערכים נוספים אמורים להשתקף בכללי האתיקה?
- מה מתוך העולם הטכנולוגי של התקשורת המקוונת יהפוך לנורמה מקצועית של האימון?
- אילו נזקים פוטנציאליים טמונים באימון המקוון? כיצד ישנה הדבר את חובת הזהירות של המאמנים?
- האם פרופיל "המאמן הסביר" יחייב פיתוח מיומנויות סבירות גם בתחום הטכנולוגי?
- האם התהליך המקוון חושף את המאמנים לאפשרויות רחבות יותר של ניצול לרעה?
- האם תנאי חוזה האימון יכללו גם דרישה מלקוחות לכללי התנהגות הולמת במרחב המקוון?
אתם מוזמנים להגיב ולתרום מניסיונכם.
לימים בריאים ושגרתיים יותר,
שבוע טוב,
אביבה באומל