חיפוש :

ידע חיצוני של מאמנים

15.12.2019

 

 

טיפ חודשי – דצמבר 2019: ידע חיצוני של מאמנים

 

 

"הלקוח הוא המומחה לחייו" – זו התמה המרכזית המאפיינת יחסי מאמן-מתאמן.

 

הפועל היוצא מכך הוא שמאמנים נדרשים להפריד בין עולמותיהם האישיים לבין אלו של הלקוח ולהימנע משילובם בתהליך האימון, כל זאת – כדי להבטיח שלא יתערבבו עם האג'נדה של הלקוח ולא ישפיעו על התנהלותם המקצועית כמאמנים.

 

להפרדה זו נודעת חשיבות מיוחדת על רקע העובדה שרבים מקרב קהילת המאמנים בישראל מביאים אתם ידע ומומחיות מעולמות מקצועיים אחרים או מתחומי עיסוק חיצוניים (שאינם בגדר של "דעה או אמונה אישית") וחלקם אף ממשיך לעסוק בהם במקביל לאימון. בנסיבות כאלה, המעבר ממעמד של איש מקצוע מומחה וידען בתחומו למעמד של מאמן שהלקוח הוא המומחה לחייו – הופך להיות מאתגר במיוחד ודורש בנייה ופיתוח של יכולת ניהול עצמי גבוהה.

 

ידע חיצוני כזה עשוי להיות רלבנטי במצבים שונים. לדוגמה:

1)    במסגרת אימון לקריירה, נתקל המאמן, שהוא גם יועץ מס, בחוסר התאמה בין הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה וההשתלמות של הלקוחה שלו לבין הנתונים המתייחסים לכך בתלוש השכר שלה. כיצד עליו לנהוג? האם עליו להביא זאת לידיעת הלקוחה? האם עליו להפנותה לרואה חשבון? האם העלאת החשש לאי התאמות כאמור מהווה חלק מתפקידו ומאחריותו המקצועית - כמאמן?

2)    לקוח מבקש לבחון אפשרות להתפטר מעבודתו לאור מערכת יחסים עכורה וקשה עם הממונה הישיר החדש שלו. התפתחות העניינים גורמת למאמן, עורך דין בעברו, לחשוד שאותו ממונה מתנכל ללקוחו במתכוון ומתעמר בו. המאמן יודע כי מבחינה משפטית, האפשרות להתפטר בעילה של התעמרות עשויה לשנות את מאזן הכוחות לטובת הלקוח. האם גילוי האפשרות ללקוח מהווה חלק מאחריותו המקצועית כמאמן?

3)    מאמנת שהיא גם פסיכולוגית, חוששת שבן זוגה של הלקוחה שלה סובל מדיכאון קליני, עובדה שעשויה להסביר את חוסר יכולתו להתמיד בעבודה. האם העלאת החשש במסגרת תהליך האימון היא חלק מחובתה כמאמנת? האם ניתן להצדיק את שילוב יכולת האבחון שלה, כפסיכולוגית, גם לטובת תהליך האימון?  

 

מקור הידע החיצוני יכול לנבוע גם מהתנסות אישית של המאמן. לדוגמה:

לקראת חתונתו, מבקש הלקוח להפחית, במשך חודשיים, 25 ק"ג ממשקלו, באמצעות דיאטנית ומאמן כושר פרטי. מטרת האימון המפורשת היא לסייע ללקוח לעמוד במשימה הקשה. למאמנת עצמה ניסיון אישי רב בתחום ולכן היא יודעת שהדבר אינו אפשרי: אין מצב שהלקוח יעמוד במשימה שהציב לעצמו. כיצד עליה לנהוג? האם עליה להסביר ללקוח שמניסיונה האישי, הדבר אינו אפשרי? האם לאור ניסיונה האישי עליה לדחות את הלקוח ולסרב לקיים תהליך אימון?

 

המשותף לכל התרחישים הנ"ל הוא שמצד אחד, המאמן אמנם אינו נדרש להיות בעל ידע חיצוני כזה, אך – מצד שני – עצם קיומו של הידע החיצוני עשוי להיות בעל ערך רב למתאמן ולתהליך האימון.  

מה דעתכם?

 

-        האם נכון לשלב ידע חיצוני כזה בתהליך האימון?

-        האם קיים הבדל בין "ידע חיצוני-מקצועי" לבין ידע הנובע מניסיון אישי (להבדיל מדעה אישית)?

-        האם השימוש בידע החיצוני לטובת הלקוח הוא חובה או שמא נתון לשיקולו (או למוסריותו) של המאמן?  

-        כיצד הייתם מנמקים החלטה שלא לשתף את הלקוח בידע חיצוני שברשותכם?

-        איך הייתם מרגישים אילו ידעתם שמאמן שלכם מנע מכם מידע כזה שעשוי היה להועיל לכם?

-        איזה ערך "אימוני" עשוי להיות לקיומו של ידע חיצוני כזה (מלבד בשלות מקצועית, ראיה רחבה או שאלות עומק)?

 

 

אתם מוזמנים לשלוח אליי את עמדתכם בנושא !!!!

 

בברכת חג אורים שמח,

 

אביבה באומל

 

 

טואול הקמת אתרי אינטרנט