שיווק וויתור על סודיות - חלק ראשון

1.      עפ"י קוד לשכת המאמנים, הסכמה של לקוח לוותר על סודיות אפשרית לשלש מטרות בלבד:

-          כאשר המידע נדרש לתהליך האימון (כלל 16).

-          כאשר המידע נדרש למטרות למידה של המאמן (כללים 6, 9, 10, 11 וכלל 16).

-          כאשר המאמן מעוניין לחשוף את פרטי הזיהוי של הלקוח כממליץ או לצורך אחר (כלל 8).

ויתור על סודיות לכל מטרה אחרת, לרבות לפרסום ולשיווק, אינו מוכר בקוד.

2.      הארגונים הבינלאומיים אף הם אינם מאפשרים זאת: קוד ה-ICF מאפשר גילוי של מידע סודי רק כאשר הגילוי נדרש בחוק או כשיש סיכון לפגיעה בלקוח או באחרים, וקוד ה-IAC מאפשר ויתור מרצון על סודיות רק אם קיימת לכך סיבה מקצועית משכנעת.

3.      עוד נימוק לכך שוויתור בהסכמה על סודיות למטרות פרסום ושיווק אינו מצב ראוי ולפיכך אינו מקובל הוא שפרסום ושיווק הם אינטרסים אישיים של המאמן שמשרתים אך ורק את טובתו ולא את טובת הלקוח, ושעלולים לפגוע בנוכחות האימונית של המאמן ולהוביל לניגוד עניינים בינו לבין המתאמן (במיוחד אם האינטרס מבצבץ עוד במהלך האימון).

4.      האפשרות של וויתור על סודיות למטרת פרסום ושיווק מעלה תהיות נוספות. לדוגמה:

-          איך נבטיח שהסכמת הלקוח לוותר על הסודיות ניתנה מרצונו החופשי ולא משום שהיה לו "לא נעים" לסרב למאמן שלו? איך עלולים יחסי מרות להשפיע על רצונו של הלקוח?

-          איך נוודא שהמאמן לא "שידל" או "לחץ" או הפעיל מניפולציה כדי לשכנע את הלקוח לוותר?

-          מי ידע לצפות מראש מתי האינטרס של המאמן הגיח ו"הרים ראש"? איך ניתן יהיה לוודא שהוא  לא ישפיע על האותנטיות של המאמן במהלך האימון?

-          איך יוכל המאמן להעריך את השלכות הפרסום והשיווק על הלקוח או על אנשים אחרים? 

-          איך הדבר ישפיע על תדמית המאמנים ועל מקצוע האימון בעיני הציבור?

-          איך הדבר מתיישב עם נורמות וערכים חברתיים הנוגעים לערך כבוד האדם או לקשר של איש המקצוע עם לקוחותיו?

5.      עוד חשוב לזכור:

-          החובה לקיים את כללי האתיקה אינה מותנית בהסכמת הלקוח וללקוח אין סמכות לשחרר את המאמן מחובתו לקיימם (במיוחד כאשר מדובר בסודיות – שהיא חלק מחובת האמון ומערך "כבוד האדם" המוגדר בקוד כערך מרכזי).    

-          להערכתי, אימוץ גישה הדוגלת בכך שהדבר אפשרי עלול להוביל לתוצאה אבסורדית משום שאם כל מה שקובע זו הסכמת הלקוח, מה ההיגיון לצמצם אותה דווקא לחובת הסודיות? מדוע שלא נרחיב אותה ונאפשר ללקוח לוותר גם על כללי אתיקה אחרים? מדוע לא לאפשר ללקוח לשחרר את המאמן מחובתו לפעול באמפתיה או לכבד את דעותיו ואמונותיו של הלקוח?    

6.      לעניין רגישות מעמדה של חובת הסודיות:

-          חובת הסודיות משתייכת לערך כבוד האדם המוגדר בקוד הלשכה כ"ערך מרכזי". זהו הערך בעל הדרוג הגבוה ביותר מבין שלשת הערכים שבקוד (כבוד האדם, יושרה ומקצועיות).

-          ההתמודדות עם חובת הסודיות אינה פשוטה משום שהיא סובלת מעמימות והיא אינה מוחלטת: יש מצבים שבהם החוק מחייב לחרוג ממנה (עדות בבימ"ש או חובת דיווח לרשויות), יש מצבים שמחייבים חריגה כדי למנוע סיכון חיי אדם או פגיעה בלקוח או באנשים אחרים ויש כמובן מצבים שבהם הלקוח הסכים לגילוי.  

-          בפועל, הסטייה מחובת הסודיות רחבה הרבה יותר: אנחנו מצדיקים חשיפת מידע סודי בשם המקצועיות (כדי להתייעץ או לקבל הדרכה) למרות שערך המקצועיות מדורג נמוך יותר מכבוד האדם. בפורום מאמנים דנים במקרים של לקוחות בעילום שם אבל עם המון פרטים אחרים (אנונימיות אינה פתרון אלא רק אמצעי זהירות). אם נוסיף לכל אלה גם חריגה אפשרית למטרות פרסום ושיווק הרי שמעמדה של הסודיות עלול להיחלש עוד יותר.

-          הקוד קובע שבכל ויתור על סודיות נדרשת הסכמה מדעת של הלקוח והדבר מחייב את המאמן לספק ללקוח את כל המידע הרלבנטי כדי לאפשר לו החלטה מושכלת ומבוססת. ויתור גורף או וויתור למטרות פרסום ושיווק אינו מאפשר לצפות מראש את היקף השימוש העתידי במידע או את ההשלכות שעלולות להיות לכך (הן על הלקוח והן על אנשים אחרים, במישרין או בעקיפין) – ואינו מאפשר לכן הסכמה מדעת. כדאי גם לזכור שחוק הגנת הפרטיות קובע כי פרסום או שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר שלא למטרה לשמה נמסרה - היא "פגיעה בפרטיות".

-          ריבוי מצבי חריגה מחובת הסודיות עלול להפוך אותה לגמישה מדי, ליחסית מדי ובמידה רבה – לחובה שכל כולה נתון בעצם לשיקול דעתו של המאמן. הבעיה מתעצמת לאור הקושי לזגזג בין מצבים שבהם נדרשת סודיות מלאה ומוקפדת לבין מצבים שבהם היא מוחרגת ולנווט בתוכם. ממילא, המציאות המורכבת הזאת מחייבת כל מאמן למאמץ אינטלקטואלי כדי להבין את המצב שנוצר, את הסיכונים ואת הדרך לצמצומם והרחבת החריגים עלולה להוסיף ולערער את אמינותה של הסודיות בקשר המקצועי.

אתם מוזמנים כמובן להגיב.

בברכת שנה טובה וחג שמח,

אביבה באומל